הליך הוצאת רישיון העסק מול רשויות מקומיות הינו קריטי להצלחת הקמת עסק במיוחד בתל אביב ובדגש על תחום המסעדנות. למסעדה יש דרישות סף, היא חייבת להיות מינימום 55 מ"ר, כאשר מתוך השטח 12 מ"ר מוקדשים למטבח ו-8 מ"ר למחסן. כל זה עד ל-31 מקומות ישיבה. ברגע שיש יותר מקומות ישיבה, הדרישות עולות בהתאם . פרט לגודל הנכס, מומלץ לבדוק גם האם יש במקום בניה לא חוקית (גלריה, ריצפת עץ או מרפסת סגורה ), וכן לבדוק האם התב"ע מאפשרת הוצאת רישיון עסק למסעדה. ברחוב אבן גבירול למשל קומות הקרקע מיועדות למסחר, וניתן להקים בהן מסעדות. אבל ברחובות פנימיים כל הבניינים מיועדים בדרך כלל אך ורק למגורים.
בנוסף, הדרישות לפתיחת מסעדה בנכס מסוים הן כמעט בלתי נגמרות. הנחיות ודרישות משרד הבריאות הינם רבות, בין הדרישות שיש לשים לב – גובה תקרה תקני ויש הקפדה לגובה מטבח, מחסן, ואולם ישיבה. כמו כן משרד הבריאות דורש להתקין במטבח מנדף, שבדרך כלל דורש גם ארובה שבנייתה נתקלת לעיתים קרובות בהתנגדות מצד השכנים. החל מינואר 2011, בהתאם להוראה חדשה של משרד הבריאות, יש הכרח להתקין מפריד שומנים חיצוני מחוץ למסעדה.
עיריית תל אביב מקפידה על נושא הנגישות כך שכל עסק חייב בגישה לנכים למסעדה, כמו כן מסעדות אשר יש בהם מעל 25 מקומות ישיבה יחויבו בבניית שירותי נכים. תכנון מיקום המטבח המחסן ואזור הגשה במסעדה חייבים להיות בצורה כזו שתתאים לדרישות משרד הבריאות, אישור משרד הבריאות מצריך תכנון אדריכלי שבו הגישה בין המטבח לאזור ההגשה והמטבח יהיה יעיל ומתוכנן כראוי.
איך מסתדרים עם כל הדרישות הללו? מי שמחליט לפתוח מסעדה חייב להיעזר באדריכל או במהנדס אשר בקיאים ב'חוק רישוי עסקים (תשכ"ח- 1968). המהנדס או האדריכל אחראים על הכנת הגרמושקה, שהיא תכנית העסק. התכנית מורכבת מנתוני העסק וכן שרטוטים של תרשים סביבה, תרשים מגרש,תרשים עסק 1:50 שבה מפורטים כל הפריטים הרלוונטיים למשרד הבריאות. נדרשים כשבועיים להכנתה. עם הגרמושקה פונים לעיריית ת"א ולמשרד הבריאות, ולאחר אישורה יכול בעל הנכס לשלם את האגרה להתחיל להפעיל את המסעדה. לאחר האישור הראשוני של הגרמושקה היא עוברת בין מחלקות העירייה השונות, משרדי הממשלה הרלוונטיים וגורמי האכיפה, ואם אין רג'קטים (נדיר מאד), מקבלת המסעדה רישיון עסק. תהליך זה לוקח בדרך כלל כחצי שנה עד שנה.