חוק רישוי עסקים, תשכ"ח1968- 1
פרק א' – רישוי עסקים (תיקון: תשנ"ה)
1. צווים בדבר עסקים טעוני רישוי (תיקון: תשל"ב, תשל"ד, תשנ"ד)
(א) שר הפנים, רשאי לקבוע בצווים עסקים טעוני רישוי ולהגדירם, כדי להבטיח בהם מטרות אלה או מקצתן:
(1) איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים;
(2) מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות;
(3) בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו;
(4) מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחמרי הדברה, בדשנים או בתרופות;
(5) בריאות הציבור, לרבות תנאי תברואה נאותים;
(6) קיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה ולשירותי כבאות.
(ב) היתה אחת ממטרות הרישוי מטרה כמפורט להלן, טעון הצו התייעצות –
(1) בסעיף קטן (א)(1) – עם השר לאיכות הסביבה;
(2) בסעיף קטן (א)(2) – עם שר המשטרה;
(3) בסעיף קטן (א)(3) – עם שר העבודה והרווחה;
(4) בסעיף קטן (א)(4) – עם שר החקלאות;
(5) בסעיף קטן (א)(5) – עם שר הבריאות.
2. מכירת משקאות משכרים (תיקון: תש"ן)
(א) בעסק שבו נמכרים או מוגשים משקאות משכרים תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה גם לענינים אלה:
(1) התאמת החצרים לאפשרויות של פיקוח יעיל מצד המשטרה, הן מבחינת המבנה והן מבחינת המקום;
(2) התחשבות בצרכיהם של תושבי האזור שבו נמצא העסק;
(3) מניעת רשיונות מאנשים שאינם ראויים להם בשל עברם הפלילי או מהימנותם, או שלדעת המשטרה אינם ראויים להם בשל אופיים.
(ב) לענין סעיף זה, "משקה משכר" – משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח, למעט סמים ותרופות המוכנים או נמכרים על ידי רוקח; צויינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במיכל סגור, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה.
(ג) בעסק כאמור בסעיף קטן (א) תוצג במקום בולט הודעה המפרטת את הוראות סעיפים 193(ג) ו193-א לחוק העונשין, התשל"ז1977-.
(ד) חובת הצגת הודעה לפי סעיף קטן (ג) הינה תנאי מתנאי הרשיון של אותו עסק.
2א. עסקי רוכלות (תיקון: תשל"ח, תשנ"ד, תשנ"ח)
(א) בעסק של רוכלות תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה גם לענינים אלה:
(1) איסור רוכלות באזורים מסויימים, הגבלת מספר הרשיונות לרוכלות בהם, איסור סוגים מסויימים של רוכלות או הגבלת מספר הרשיונות בסוגי רוכלות מסויימים, הכל באופן קבוע או מזמן לזמן, לשם מניעת פגיעה בפרנסתם של רוכלים ובעלי עסקים אחרים, או מתוך התחשבות בצרכי הסדר הציבורי;
(2) ייחוד סוגי רוכלות מסויימים והקצאת מספר מסויים של רשיונות בכל סוגי רוכלות לאנשים הזקוקים לשיקום או לסעד מכוח חוק.
(ב) כל החלטה של רשות הרישוי לפי סעיף קטן (א) –
(1) דינה יהא כדין תנאי שהוסף ברשיון לפי סעיף 7 חוק רישוי עסקים
סעיף 7א (ה) נדחה;
(2) הודעה עליה תישלח בדואר לבעלי רשיונות לרוכלות הנוגעים בדבר בתחום רשות הרישוי לפי המען שמסרו לאחרונה – ויראוה כאילו הגיעה לתעודתה שבעה ימים לאחר המשלוח – ותפורסם ברשומות ובכל מקום שנוהגים לפרסם בו הודעות פומביות בתחום הרשות.
(ג) רשות הרישוי, בהתייעצות עם מפקד משטרת המחוז, תפרסם הצעת החלטה לענין סעיף קטן (א)(1) בשני עתונים יומיים הנפוצים בתחומה וכל אדם הרואה עצמו נפגע מהצעה זו רשאי תוך שלושים יום להשיג עליה בכתב לפני –
(1) מועצת העיריה או המועצה המקומית – אם הצעת ההחלטה היא מאת רשות רישוי בתחום עיריה או מועצה מקומית (להלן – רשות מקומית);
(2) שר הפנים – אם הצעת ההחלטה היא מאת רשות רישוי מחוץ לתחומה של רשות מקומית;
החלטה בהשגה כאמור תהא סופית.
(ד) רשות רישוי שפירסמה הצעת החלטה לפי סעיף קטן (ג), רשאית לסרב לתת רשיון או היתר זמני לרוכלות בהתאם להצעה החל מיום פרסומה וכל עוד לא נתקבלה השגה עליה.
(ה) בחוק זה, "רוכלות" – עיסוק בקניה, במכירה או בהצעת שירותים או מלאכה לציבור שלא בתוך מבנה קבע.
2ב. מקומות לעריכת משחקים (תיקון: תשמ"ג)
(א) בעסק של עריכת משחקים תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה, באופן קבוע או מזמן לזמן, גם מתוך התחשבות בצרכי הסדר הציבורי, שלום הציבור או טעמים חינוכיים, אף לעניינים אלה:
(1) איסור פתיחת מקום לעריכת משחקים באזורים מסויימים;
(2) הגבלת מספר הרשיונות באזורים מסויימים;
(3) איסור סוגים מסויימים של משחקים;
(4) הגבלת מספר הרשיונות לסוגי משחקים מסויימים;
(5) הגבלת שעות הכניסה למקום לעריכת משחקים;
(6) הגבלת גיל המותרים בכניסה למקום האמור;
(7) איסור או הגבלה של פעילות נוספת באותם חצרים.
(ב) לענין סעיף זה, "משחקים" – משחקים באמצעות מכונות המופעלות באופן מכני או חשמלי או בדרך אחרת וכן משחקי ביליארד, קלפים, קוביות וכיוצא באלה.
2ג. קייטנות (תיקון: תש"ן, תשנ"ח)
(א) לא יינתן רשיון או היתר זמני לפי חוק זה לקייטנה אלא אם כן ניתן אישור לכך גם מאת מי ששר החינוך והתרבות הסמיכו לכך ויראו אותו כאילו היה הוא נותן האישור לפי סעיף 6.
(ב) השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, רשאי לפטור בצו מחובת רישוי לפי חוק זה סוגים של קייטנות המנוהלות על ידי ארגונים או גופים שייקבעו.
(ג) לענין חוק זה, "קייטנה" – כמשמעותה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן1990-.
2ד. מכוני כושר (תיקון: תשנ"ד, תשנ"ח)2
(א) לא יינתן רשיון או היתר זמני למכון כושר אלא לאחר התייעצות עם מי ששר החינוך והתרבות הסמיכו לכך, ולאחר שנתקיימו כל התנאים הבאים:
(1) רשות הרישוי מצאה כי מכון הכושר ממוקם במקום מתאים, כי המכשירים בו מוצבים במרחק סביר זה מזה, כי לכל מכשיר מוצמדות, במקום בולט, הוראות היצרן לענין השימוש בשפה העברית, בשפה הערבית ובשפה האנגלית, וכי לקוחותיו של מכון הכושר בוטחו בפרטי הביטוח ובסכומי הביטוח המזעריים שנקבעו לפי סעיף 7 לחוק הספורט;
(2) נקבעו ברשיון או בהיתר זמני תנאים המחייבים את מכון הכושר לפעול בהתאם להוראותיו של חוק הספורט כאילו היתה כל הפעילות המבוצעת בו "פעילות ספורט" כמשמעותה בחוק הספורט.
(3) נקבעו ברשיון או בהיתר זמני תנאים המחייבים את מכון הכושר למלא אחר הוראותיו של חוק מכוני הכושר (רישוי ופיקוח), התשנ"ד1994-.
(ב) השר, בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות, רשאי לפטור בצו מחובת רישוי לפי חוק זה סוגים של מכוני כושר, והוא יפטור מחובת רישוי מכון כושר המוחזק והמופעל על-ידי אגודת ספורט כמשמעותה בחוק הספורט.
(ג) לענין סעיף זה, "מכון כושר" – כהגדרתו בחוק מכוני הכושר (רישוי ופיקוח), התשנ"ד1994-.
2ה. עסק של אבזרי מין (תיקון: תשנ"ט)
(א) בעסק של אבזרי מין, תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה, רשאית להשתמש בסמכותה, לשם הגנה על שלומם של קטינים ומניעת פגיעה ממשית בסדר הציבורי, גם לענינים אלה:
(1) מניעת רשיונות לפתיחת עסק של אבזרי מין במקום שיש בו משום פגיעה ממשית בקטינים או בדיירי המקום;
(2) איסור כניסה לעסק האמור לקטינים מתחת לגיל 17;
(3) הגבלת צורת הפרסומות לעסק האמור בחזית הפונה לרשות הרבים.
(ב) לענין סעיף זה –
"אבזר מין" – מכשיר המשמש לגירוי או לסיפוק מיני, למעט מכשיר כאמור הנמכר בבית מרקחת;
"עסק של אבזרי מין" –
(1) עסק שעיסוקו העיקרי הוא מכירה או השכרה של אבזרי מין;
(2) עסק שמאפשר הצצה על אדם העושה מעשה מיני או הנותן שיעשו בו מעשה כאמור.
2ו. אולמי שמחות וגני אירועים (תיקון: תשס"ב)
(א) לא יינתן רישיון עסק או היתר זמני לפי חוק זה לאולם שמחות או לגן אירועים, אלא אם כן נוסף על הוראות חוק זה, הותקן באולם או בגן האירועים התקן מד רעש, המודד את עצמת הרעש במקום, המתריע על מפלס רעש העולה על מפלס הרעש שקבע השר לאיכות הסביבה לפי הוראות סעיף קטן (ב), והמביא לניתוק זרם החשמל למערכת ההגברה באולם או בגן האירועים לאחר פרק זמן של התרעה שקבע השר לאיכות הסביבה כאמור.
(ב) השר לאיכות הסביבה, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע תקנות לענין סעיף זה, ובין השאר לענין התקן מד הרעש ואופן התקנתו, מפלס הרעש שעליו יתריע ההתקן ופרק הזמן של ההתרעה שלאחריו ינותק זרם החשמל למערכת ההגברה; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של אולמי שמחות או גני אירועים בהתחשב, בין השאר, בנונים ובמאפיינים פיסיים של אולמי השמחות או גני האירועים, לרבות שטח, גובה וקירוי, העשויים להשפיע על עצמת הרעש.
(ג) התקנת מד רעש לפי הוראות סעיף זה והפעלתו התקינה הם תנאי מתנאי הרישיון או ההיתר הזמני, לפי הענין, של עסק שהוא אולם שמחות או גן אירועים.
(ד) (1) המשבש פעולתו של התקן מד רעש שהותקן לפי הוראות סעיף זה,
דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז1977-.
(2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שחלות לגביו הוראות סעיף 14.
2ז. עסק של כתובות קעקע וניקוב חורים בגוף לצורך ענידת תכשיטים (תיקון: תשס"ב7, תשס"ד)
(א) בעסק שהוא כולו או חלקו מקום לעשיית כתובות קעקע, לא יעשה אדם כתובת קעקע בגופו של קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, אלא בהסכמת אחד מהוריו או אפוטרופסו; לענין סעיף זה, "הסכמה" – הסכמה בכתב בפני אותו אדם.
(א1) בעסק שהוא כולו או חלקו מקום לניקוב חורים בגוף לצורך ענידת תכשיטים, לא ינקב אדם חור כאמור בגופו של קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, שלא בתנוכי האוזניים, אלא בהסכמת אחד מהוריו או אפוטרופסו.
(ב) אדם העומד לעשות כתובת קעקע או ניקוב חור לצורך ענידת תכשיטים שלא בתנוכי האוזניים בגופו של אחר, רשאי לדרוש ממי שמבקש לעשות בגופו כתובת קעקע או ניקוב חור כאמור, שיציג לפניו תעודה שבה ניתן לודא את גילו ורשאי הוא לדרוש גם תעודה מהורהו או מאפוטרופסו המעידה על הקשר ביניהם.
(ג) בעסק כאמור בסעיפים קטנים (א) או (א1) תוצג, במקום בולט לעין, הודעה המפרטת את הוראות סעיפים קטנים (א), (א1) ו-(ב), לפי הענין.
(ד) הוראות סעיפים קטנים (א), (א1) ו-(ג) הן תנאי מתנאי הרישיון של עסק כאמור.
(ה) שר הפנים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין סעיף זה לרבות בענינים אלה:
(1) נוסח ההסכמה בכתב כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) ומשך הזמן הנדרש לשמירתה בעסק;
(2) נוסח ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג), צורתה ואופן הצגתה.
3. עינוג ציבורי
(א) בעסק של עינוג ציבורי תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה גם להתאמת החצרים מבחינת המבנה.
(ב) "עינוג ציבורי" – הצגות של תיאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה, למעט הרצאה או ויכוח שמטרתם העיקרית היא חינוכית, אף אם הם מלווים לצורך הדגמה הצגת תמונות או השמעת צלילים.
3א. הוראות לענין מפעלי ים המלח (תיקון: תשנ"ה)
(א) בחוק זה –
"בעל הזכיון", "בעל זכיון משנה", "חוק הזכיון", "יום התחילה", "שטח הזכיון" ו"שטר הזכיון" – כהגדרתם בסעיף 255א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965-;
"העבודות" – כהגדרתן בחוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסוימות), התשנ"ד1994-.
(ב) על אף הוראות חוק זה, יראו את העסקים טעוני הרישוי של בעל הזכיון, הקיימים ביום התחילה, וכן את עסקי העבודות, כעסקים שניתן לגביהם רשיון עסק על פי חוק זה.
(ג) דין רשיון על פי סעיף קטן (ב) כדין רשיון שניתן על ידי רשות הרישוי על פי חוק זה.
(ד) רשות הרישוי או נותן אישור על פי סעיף 6, רשאים לקבוע תנאים מיוחדים לרשיון על פי סעיף קטן (ב); תנאים שייקבעו תוך שלוש שנים מיום התחילה, ולגבי עסקי העבודות תוך שש שנים מיום התחילה, יראו אותם כתנאים ברשיון.
(ה) תנאי שייקבע לאחר שלוש או שש השנים האמורות בסעיף קטן (ד), לפי הענין, יראו אותו כתנאי נוסף כמשמעותו בסעיף 7.
(ו) לא יוצא צו הפסקה מינהלי לפי סעיף 20, נגד בעל הזכיון בענין עסק הטעון רישוי בשטח הזכיון אלא אם כן אושרה הוצאתו על ידי הממשלה או ועדת שרים מטעמה.
4. רשיון והיתר זמני (תיקון: תשנ"ח)
לא יעסוק אדם בעסק טעון רישוי אלא אם יש בידו רשיון או היתר זמני לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו; עסק שאיננו נייד, לא יעסוק בו אדם, אלא אם ברשיון או בהיתר הזמני שבידו מתוארים החצרים שבהם הוא עוסק.
5. רשויות הרישוי (תיקון: תשל"ח)
(א) רשות הרישוי לעסק טעון רישוי היא –
(1) בתחום רשות מקומית – ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיכו לכך;
(2) מחוץ לתחומה של רשות מקומית – מי ששר הפנים הסמיכו לכך.
(ב) היה העסק הטעון רישוי עסק נייד, שעוסקים בו גם בתחום רשות מקומית פלונית וגם מחוצה לה, תהא רשות הרישוי לגביו – ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא מרכז העסק, או מי שהוא הסמיכו לכך.
5א. תחום עיסוק ברוכלות (תיקון: תשל"ח, תשנ"ח)
(א) רשיון או היתר זמני שקיבל רוכל מרשות רישוי בתחום רשות מקומית לא יהיה לו תוקף מחוץ לתחום אותה רשות מקומית.
(ב) רשות רישוי מחוץ לתחומה של רשות מקומית תקבע ברשיון או בהיתר זמני לרוכלות את תחומי השטח שבו יהיה הרוכל רשאי לנהל את עסקו.
6. אישור מוקדם (תיקון: תשנ"ד, תשנ"ח)3
(א) רשיון או היתר זמני לפי חוק זה לעסק שקביעתו בעסק טעון רישוי נעשתה לא יינתן אלא אם כן נתן אישור כל אחד מהשרים או מי שהם הסמיכו לכך (להלן – נותן האישור). לענין סעיף זה רשאים השרים להסמיך, בין היתר, עובד של הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק או עובד של רשות מקומית אחרת.
(ב) הבקשה לרשיון או להיתר זמני תוגש לאגף רישוי עסקים ורשות הרישוי, אם לא החליטה לדחותה, תעבירנה לכל מי שצריך לאשר את מתן הרשיון או ההיתר הזמני לפי סעיף קטן (א).
6א. רישוי ללא אישור (תיקון: תשנ"ד, תשנ"ח)
(א) על אף האמור בסעיף 6, רשאי שר הפנים, בהסכמת כל אחד מן השרים שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, לקבוע בצו סוגי עסקים טעוני רישוי שלגביהם מתן הרשיון או ההיתר הזמני, או חידושם, אינם טעונים אישורם של נותני האישור, כולם או מקצתם.
(ב) קביעה כאמור בסעיף קטן (א) אין בה כדי לגרוע מסמכויותיו האחרות של נותן האישור לפי חוק זה לגבי אותו עסק, ובכלל זה הסמכות להוסיף תנאי לרשיון או להיתר הזמני שניתן, כאמור בסעיף 7(א) סיפה.
6ב. מסמכי הבקשה (תיקון: תשנ"ח)
(א) לבקשה לרשיון או להיתר זמני יצורפו תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק, כפי שיקבע שר הפנים; בתקנות לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע בין היתר, מהם תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק, את הפרטים שיש לכלול בכל אחד מהם ואת קנה המידה שלהם.
(ב)5 המסמכים המפורטים בסעיף קטן (א) ייערכו וייחתמו בידי בעל מקצוע ששר הפנים הסמיכו לכך בהתאם להוראות סעיף זה.
(ג) שר הפנים יקבע את המקצועות לענין סעיף זה ורשאי הוא לקבוע בתקנות את ההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים מבעלי המקצועות.
6ג. מסמכי בקשה נוספים לפי קביעת שרים (תיקון: תשנ"ח)
(א) בסעיף זה ובסעיף 6ד –
"מסמכים נוספים" – לרבות אישורים, דוחות, חוות דעת, תכניות ותרשימים;
"השרים" – השרים המנויים בסעיף 1(ב), כל אחד לענין העסקים שקביעתם כעסק טעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו.
(ב) (1) שר הפנים וכן השרים בהסכמת שר הפנים, רשאים לקבוע מסמכים
נוספים על אלה האמורים בסעיף 6ב שיש לצרף לבקשה לרשיון או
להיתר זמני ואת הפרטים שיש לכלול בהם.
(2) עמדת שר הפנים תינתן בתוך 45 ימים מיום פניית השר אליו; לא העביר שר הפנים את עמדתו בתוך המועד האמור, יראו כאילו נתן שר הפנים את הסכמתו.
(ג) שר הפנים, בהסכמת שר התחבורה, יקבע מסמכים נוספים שיש לצרפם לבקשה לרשיון או להיתר זמני לגבי עסק שיש לו השלכה על בטיחות המשתמשים בדרך או על בטיחות הרכב ואת הפרטים שיש לכלול בהם.
(ד) (1) בתקנות לפי סעיף זה, רשאים שר הפנים או השרים בהסכמת שר
הפנים, הכל לפי הענין, או שר הפנים בהסכמת שר התחבורה, לקבוע כי
המסמכים הנוספים ייערכו וייחתמו בידי מי שקבעו; קבעו כי מסמכים
נוספים ייערכו וייחתמו בידי בעלי מקצועות, יקבעו את המקצועות
ורשאים הם לקבוע את ההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון
המקצועי הנדרשים מבעלי המקצוע.
(2) הותקנו תקנות לפי פסקה (1) סיפה, ייערכו וייחתמו המסמכים
הנוספים בידי בעל המקצוע שיסמיך לכך שר הפנים או השרים
בהסכמת שר הפנים או שר הפנים בהסכמת שר הפנים או שר הפנים
בהסכמת שר התחבורה, הכל לפי הענין.
6ד. מסמכים נוספים לפי דרישת רשות הרישוי או נותן הרישוי (תיקון: תשנ"ח)
רשות הרישוי או נותן האישור, רשאים לדרוש ממגיש הבקשה לרשיון או להיתר זמני, מסמכים נוספים שלא נקבעו לפי סעיף 6ג הדרושים לדעתם לצורך בדיקת הבקשה, ורשאים הם לדרוש כי המסמכים האמורים ייערכו וייחתמו בידי מי שנקבע בסעיף 6ג לפי הענין.
6ה. חוות דעת מקדמית (תיקון: תשנ"ח)
(א) רשות הרישוי או נותן האישור יתנו, לבקשת פונה, חוות דעת מקדמית, על התאמת עסק מוצע לדרישות החוק והתקנות אשר בתחום סמכותם של רשות הרישוי או נותן האישור, ועל התנאים המוקדמים שיש לקיימם לפני שיינתן אישור, רשיון או היתר זמני, לעסק המוצע.
(ב) (1) לבקשה לחוות דעת מקדמית, יצורפו המסמכים המפורטים בסעיף 6ב;
ואולם רשאים רשות הרישוי או נותן האישור לפטור פונה מהגשת
מסמך לפי סעיף 6ב, אם אינו דרוש למתן חוות הדעת המקדמית.
(2) רשות הרישוי או נותן האישור רשאים לדרוש מסמכים נוספים
הדרושים להם לצורך מתן חוות הדעת המקדמית.
6ו. בדיקות עזר (תיקון: תשנ"ח)
רשות הרישוי או נותן האישור רשאים להסתייע בבעלי מקצוע שקיבלו הסמכה לפי חוק זה, שאינם עובדי מדינה או עובדי הרשויות המקומיות, לענין עמידתו של עסק בתנאים שנקבעו לפי סעיף 7 ובדרישות החוק והתקנות החלים עליו.
7. תנאי מוקדם, תנאי ברשיון ותנאי נוסף (תיקון: תשל"ד, תשנ"ח)
(א) רשות הרישוי או נותן אישור רשאים להתנות את מתן הרשיון, ההיתר הזמני או האישור, לפי הענין, בתנאים שיש לקיימם לפני שיינתן הרשיון או ההיתר הזמני (בחוק זה – תנאי מוקדם), או להתנות את הרשיון או ההיתר הזמני בתנאים (בחוק זה – תנאי ברשיון), ורשאים הם להוסיף תנאים לרשיון או להיתר זמני שניתן (בחוק זה – תנאי נוסף ברשיון), והכל על מנת לקדם את מטרות הרישוי.
(ב) תקפו של תנאי נוסף כאמור בסעיף קטן (א) יהיה כתום ששה חדשים מיום שהודע עליו לבעל הרשיון או ההיתר הזמני, או במועד מוקדם מזה, כפי שקבעו רשות הרישוי או נותן האישור כדי למנוע סכנה תכופה לשלום הציבור, בריאותו או בטיחותו או סכנה לפגיעה באיכות הסביבה או הפרעה בלתי סבירה לאדם פלוני או לציבור; רשות הרישוי תשלח הודעה לנותן אישור שקבע תנאי ברשיון או תנאי נוסף ברשיון לפי סעיף קטן (א), על מועד תחילת תוקפו של תנאי כאמור.
(ג) הוסיף נותן האישור תנאי נוסף ברשיון שניתן, יעביר את ההודעה על התנאי הנוסף לרשות הרישוי וזו תעבירנה לבעל הרשיון או ההיתר הזמני.
(ד) מבקש הרשיון או בעל הרשיון רשאים לבקש הנמקה לכל תנאי לפי סעיף זה.
7א. תוקפו של רשיון (תיקון: תשל"ד, תשנ"ח)
(א) רשיון יינתן לתקופה שאינה מוגבלת מראש;
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים –
(1) לקבוע תקופת תוקף לרשיון של סוג עסקים פלוני, דרך כלל או
בנסיבות שיפרט, ובלבד שהתקופה לא תפחת משנה;
(2) לקבוע סוגי עסקים שבהעברת הבעלות או השליטה בהם לא יהיו
טעונים רשיון חדש לפי חוק זה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית רשות הרישוי לקבוע תקופת תוקף לרשיון לעסק, ובלבד שהתקופה לא תפחת, בכל פעם, משנה; היה העסק זמני מטבעו רשאית רשות הרישוי לקבוע לו תקופה קצרה יותר.
7ב. תוקפו של היתר זמני (תיקון: תשל"ד, תשנ"ח)
(א) רשות הרישוי תקבע תקופת תוקף להיתר זמני ורשאית היא להאריכה מדי פעם, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנה אחת.
(ב) היתר זמני יפקע, אף לפני תום תקופת תוקפו, אם לא מולאו התנאים שנקבעו לפי סעיף 7(א), במועד שנקבע לקיומם.
(ג) מצאה רשות הרישוי כי פקע תוקפו של היתר זמני לפני תום תקופת תוקפו, כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע על כך לבעל ההיתר הזמני; אין באי מתן הודעה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב).
7ג. ביטול רשיון והיתר זמני (תיקון: תשנ"ח)
(א) רשות הרישוי רשאית לבטל רשיון או היתר זמני מיוזמתה היא או מיוזמת נותן האישור.
(ב) לא יבוטל רשיון או היתר זמני מיוזמתה של רשות הרישוי אלא לאחר התייעצות עם נותן אישור המופקד על קיום מטרה מן המטרות האמורות בסעיף 1(א) שאי קיומה משמש עילה לביטול.
(ג) לא יבוטל רשיון או היתר זמני אלא לאחר שניתנה לבעל הרשיון או ההיתר הזמני הזדמנות להשמיע טענותיו.
(ד) בוטל רשיון או היתר זמני לפי סעיף זה, תשלח רשות הרישוי הודעה על כך לבעל הרשיון או ההיתר הזמני, והביטול ייכנס לתוקפו בתום 60 ימים מיום ההודעה על הביטול.
(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 16, 17 ו20- עד 23.
7ד. עתירה בענין החלטה או קביעת תנאי (תיקון: תשנ"ח, תש"ס4)
(א) החליטה רשות הרישוי לדחות בקשה לרשיון או להיתר זמני או לבטל ר
שיון או היתר זמני שניתנו (בסעיף זה – החלטה), רשאי הרואה עצמו נפגע לעתור לבית משפט לענינים מינהליים (בסעיף זה – בית המשפט).
(ב) הרואה עצמו נפגע מקביעת תנאי לפי סעיף 7, רשאי לעתור לבית המשפט.
(ג) עתירה לפי סעיף זה תוגש בתוך 60 ימים מהיום שנמסרה הודעה על ההחלטה או על קביעת התנאי.
(ד) הגשת עתירה לפי סעיף זה לא תפגע בתוקפם של ההחלטה או התנאי, אך בית המשפט הדן בעתירה רשאי לתת צו המעכב או המתלה את תוקפם.
7ה. עתירה בענין הודעה על פקיעת היתר זמני (תיקון: תשנ"ח, תש"ס4)
(א) בעל היתר זמני הרואה את עצמו נפגע מקבלת הודעה לפי סעיף 7ב(ג) רשאי לעתור לבית משפט לענינים מינהליים (בסעיף זה – בית המשפט) בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה; ואולם הגשת העתירה לא תפגע בפקיעת ההיתר.
(ב) ראה בית המשפט כי מולאו התנאים שנקבעו להיתר זמני לפי סעיף 7(א), במועד שנקבע לקיומם, יקבע כי ההיתר הזמני לא פקע.
8. עסקים טעוני רשיון לפי חיקוק אחר (תיקון: תשנ"ח)
עסק טעון רישוי שנקבעה לו חובת רישוי בחיקוק אחר, רשאית רשות הרישוי שלא לתת לו את הרשיון או ההיתר הזמני לפי חוק זה כל עוד לא הורשה העסק לפי החיקוק האחר; ורשאי שר הפנים לקבוע בצו סוגי עסקים שלא יינתן עליהם רשיון או היתר זמני לפי חוק זה כל עוד לא עסק שעוסקים בו במלאכה טעונה רישוי (תיקון: תשל"ז, תשנ"ח)
הורשה העסק לפי החיקוק האחר.
8א. רשות הרישוי לא תתן רשיון או היתר זמני לפי חוק זה לעסק שעוסקים בו במלאכה טעונה רישוי לפי חוק רישוי בעלי מלאכה, תשל"ז1977-, אלא אם נתמלאו בבעל העסק התנאים הקבועים בחוק האמור והתקנות על פיו.
9. תקנות למניעת דליקות
שר הפנים רשאי להתקין לעסקים טעוני רישוי או לסוגים מהם, תקנות להבטיח סידורים נאותים למניעת דליקות בחצרי העסק ובסביבותיהם ולכיבויין, לרבות הטלת חובה להחזיק ציוד, מיתקנים וחמרים לכיבוי דליקות.
10. תקנות בריאות הציבור (תיקון: תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ח)
(א) שר הבריאות, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, רשאי להתקין לכלל העסקים טעוני הרישוי או לסוגים מהם, תקנות להגנה על בריאות הציבור, לרבות הבטחת תנאי תברואה נאותים ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרות האמורות.
(ב) שר הבריאות רשאי לאסור בתקנות לכלל העסקים הטעונים רישוי שימוש בשם עסק שיש בו משום מתן עידוד או הכשר לשימוש בסם מסוכן.
לענין סעיף זה –
"שימוש בשם עסק" – לרבות פרסום עסק או ציון שמו על גבי שלט;
"סם מסוכן" – כמשמעותו בפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג1973-.
10א. תקנות איכות הסביבה (תיקון: תשנ"ד, תשנ"ח)
השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי להתקין, לכלל העסקים טעוני הרישוי או לסוגים מהם, תקנות להבטחת איכות נאותה של הסביבה ולמניעת מפגעים ומטרדים ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרות האמורות.
11. תקנות לשמירת שלום הציבור (תיקון: תשל"ב, תשנ"ח, תשס"ד7)
(א) שר המשטרה, באישור ועדת הפנים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות למניעת סכנות לשלום הציבור או להבטחה מפני שוד והתפרצות, לרבות הבטחה בעת הובלת כספים, יהלומים, ניירות ערך וחפצי ערך אחרים ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרות האמורות.
(ב) התקנות יכול שיחולו על עסק פלוני הטעון רישוי או על סוגים של עסקים טעוני רישוי וכן על בנק או מוסד בנקאי כמשמעותם בפקודת הבנקאות, 1941 (להלן – בנק), ועל סניפי רשות הדואר שבהם ניתנים שירותים לבנק הדואר לפי סעיף 5 לחוק רשות הדואר, התשמ"ו1986-, בין שהם עסק טעון רישוי ובין אם לאו; ורשאי השר לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לסוגים של עסקים טעוני רישוי ושל בנקים, על פי מקום הימצאם או היקף עסקיהם.
(ג) (1) תקנות לענין בנק יותקנו לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל.
(2) תקנות לענין סניפי רשות הדואר שבהם ניתנים שירותים לבנק הדואר, יותקנו בהסכמת שר התקשורת.
11א. תקנות בדבר בטיחות (תיקון: תשל"ד, תשנ"ח)
שר העבודה רשאי להתקין לעסקים טעוני רישוי כאמור בסעיף 1(א)(3), או לסוגים מהם, תקנות בענין בטיחותם של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרה האמורה.
11ב. תקנות בדבר מניעת מחלות בעלי-חיים וזיהום מים (תיקון: תשל"ד, תשנ"ח)
שר החקלאות רשאי להתקין לעסקים טעוני רישוי כאמור בסעיף 1(א)(4), או לסוגים מהם, תקנות בענין מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחמרי הדברה, בדשנים או בתרופות ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרות האמורות.
11ג. חוקי עזר לעסקי רוכלות (תיקון: תשל"ח)
(א) רשות מקומית רשאית לקבוע בחוק עזר הוראות בדבר –
(1) רישוים של רוכלים ודרכי הפיקוח עליהם וכל הוראה העשויה לקדם לגבי עסקי רוכלות מטרה ממטרות הרישוי האמורות בסעיף 1(א);
(2) צורת דוכנו, עגלתו או מכוניתו של רוכל או צורת כל כלי אחר המשמש להחסנת מרכלתו, הוב*לתה או הצגתה לראווה;
(3) פטור סוגי רוכלות מסויימים מחובת רישוי לפי חוק זה;
(4) איסור רוכלות או איסור סוגי רוכלות בימים או בשעות מסויימים, בתחום הרשות המקומית כולו או באזורים מסויימים בו.
(ב) על חוקי עזר לפי סעיף קטן (א) יחולו בעיריה הוראות פרק שלושה-עשר לפקודת העיריות, ובמועצה מקומית הוראות סימן ג' בפרק ב' לפקודת המועצות המקומיות, אולם חוק עזר הפוטר סוגי רוכלות מחובת רישוי טעון אישור גם מאת שר הבריאות.
12. שמירת סמכות (תיקון: תשל"ד, תשל"ח)
אין בתקנות או בחוקי עזר לפי סעיפים 9 עד 11ג כדי לגרוע מהסמכות לקבוע לפי סעיף 7 תנאים מיוחדים לעסק פלוני שיש בהם משום הטלת חיוב נוסף על החיובים שבתקנות או בחוקי העזר.
13. תקנות לענין רשיונות, היתרים זמניים וחוות דעת מקדמיות (תיקון: תשל"ד, תשנ"ח)
דרכי חידושם של רשיונות והיתרים זמניים שפקע תקפם או שבוטלו, האגרות המשתלמות בעד בקשות לרשיון, להיתר זמני או לחידושם, וכן בעד חוות דעת מקדמית והפטור מהן – ייקבעו בתקנות; תקנות אלה יכולות להיות כלליות או לסוגים של עסקים.
14. ענשים על עיסוק ללא רשיון או היתר זמני ואי-קיום הוראות ותנאים (תיקון: תשל"ב, תשל"ד, תשל"ח, תשנ"ד, תשנ"ח, תשס"ב)
(א) אדם שעסק ללא רשיון או היתר זמני, בעסק טעון רישוי או שלא קיים תנאי מתנאי רשיון או היתר זמני, או שלא קיים הוראת תקנה לפי סעיפים 9 עד 11ב, דינו – מאסר שמונה עשר חודשים; ואולם אם לא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ו(א) ו-(ג), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז1977- (בסעיף זה – חוק העונשין); ואם עסק או לא קיים כאמור אחרי שקיבל התראה מאת הממונה על המחוז, רופא מחוזי כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – רופא מחוזי), מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן – הממונה על איכות הסביבה), מפקד משטרת המחוז או ראש הרשות המקומית, דינו – קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין.
(ב) לענין סעיף זה אין נפקא מינה –
(1) אם האדם עסק בעצמו או על-ידי עובדו או מורשהו;
(2) אם עסק בעסק של עצמו או של אחר;
(3) אם היה אחראי לניהול עסקו של אחר, בין בשכר ובין ללא שכר, ולענין זה מי שניהל בפועל עסקו של אחר, רואים אותו כאחראי לניהול העסק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;
(4) אם היה העיסוק מוגבל מראש בזמן או חד-פעמי.
(ג) לא יאשם בעבירה לפי סעיף זה מי שעסק כשותף רדום או ללא נטילת חלק ברווחיו של העסק.
14א. עבירה מתוך רכב או באמצעות רכב (תיקון: תשנ"ח)
נעברה עבירה לפי סעיף 14 מתוך רכב או באמצעות רכב, רואים את בעל הרכב או את המחזיק בו, כאילו הוא עסק בעסק בעצמו, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של האדם שהרכב היה ברשותו בעת שנעברה העבירה, או שהוכיח כי הרכב נלקח בלא הסכמתו.
15. אחריות של תאגיד (תיקון: תשנ"ח)
נעברה עבירה לפי סעיף 14 על ידי תאגיד –
(1) רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס שלא יעלה על כפל שיעור הקנס שהיה רשאי להטילו אילולא סעיף זה;
(2) יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל או מנהל רשום לפי כל דין, שותף – למעט שותף מוגבל – או עובד מינהלי בכיר באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון, אם לא הוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם או שנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.
16. אמצעים נוספים (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ח)
הורשע אדם על עבירה לפי סעיף 14 או לפי הוראה בחיקוק אחר הקובעת כללים בדבר עיסוק בעסק הטעון רישוי לפי חוק זה, רשאי בית-המשפט, בנוסף לכל עונש שיטיל –
(1) לצוות על הפסקת העיסוק בעסק, לחלוטין או לתקופה שיקבע, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק;
(2) לצוות על הנשפט להימנע באותו עסק מכל פעולה שיפרט בצו.
(3) לצוות כי לא ינהל אדם בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי ללא רשיון או היתר זמני כדין ושלא יעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רשיון או היתר זמני כדין לניהול עסק זה.
17. סמכות בית המשפט אחרי הגשת כתב אישום
הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 14, רשאי בית-המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צו כאמור בסעיף 16, ותקפו יפקע עם ביטול כתב האישום, או עם מתן גזר הדין, או במועד שבו זוכה הנאשם זיכוי סופי, או בכל מועד קודם שנקבע בצו.
18. אי-קיום צו בית המשפט (תיקון: תשנ"ח)
מי שאינו מקיים צו של בית המשפט לפי הסעיפים 16, 17 או 22א, דינו – מאסר שנתיים, קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין או מאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו; הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יהיו לבית-המשפט כל הסמכויות הנוספות שלפי סעיף 16.
19. בזיון בית המשפט
שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו בא לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, ובצווים של בית-המשפט העירוני יהיו לבית-משפט השלום כל הסמכויות לפי הפקודה האמורה כאילו ניתנו צווים אלה על-ידי בית-משפט השלום; אך לא ישא אדם באחריות גם לפי חוק זה וגם לפי פקודת בזיון בית-המשפט.
20. צו הפסקה מינהלי (תיקון: תשנ"ד)
היה לממונה על המחוז, לממונה על איכות הסביבה, לרופא מחוזי או לראש הרשות המקומית יסוד סביר להניח שנעברה בעסק או לגביו עבירה לפי
סעיף 14, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק, אם בסגירת החצרים ואם בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (להלן – צו הפסקה מינהלי).
21. תקופת תוקף של צו הפסקה
צו הפסקה מינהלי יעמוד בתקפו שלושים יום מיום נתינתו, אם לא בוטל לפני כן על-ידי מי שהוציא אותו או על ידי בית המשפט; בתום התקופה של שלושים יום רשאי מי שנתן את צו ההפסקה המינהלי להאריך את תקפו לתקופה נוספת של שלושים יום אם הוגש לבית המשפט כתב-אישום על העבירה ששימשה עילה להוצאת הצו; הוראות סעיף זה לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 17.
22. בקורת צו הפסקה על ידי בית המשפט (תיקון: תשנ"ח)
(א) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו הפסקה מינהלי רשאי לבקש את ביטולו בבית משפט השלום או בבית המשפט לענינים מקומיים, שבתחום שיפוטו נמצא העסק שעליו ניתן הצו, ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו, עם או בלי שינויים; הגשת הבקשה לא תעכב את ביצועו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט החלטה אחרת.
(ב) בקשה לפי סעיף קטן (א) תידון במעמד שני הצדדים בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה.
22א. צו מניעת פעולות (תיקון: תשנ"ח)
נעשו במקום פלוני פעולות הכנה לניהול עסק או לפתיחתו, או לשימוש במבנים, בחצרים או במקרקעין לצורך ניהול עסק טעון רישוי, מבלי שניתן רשיון או היתר זמני, או בסטיה מן הרשיון או ההיתר הזמני, רשאי בית משפט השלום או בית המשפט לענינים מקומיים, ליתן צו ולפיו על המנויים בסעיף 14 או על בעל זכות בנכס או מי מטעמם, להימנע מפעולהבאותו מקום במבנים, בחצרים או במקרקעין (בחוק זה – צו מניעת פעולות); בית המשפט רשאי לתת צו כאמור בכפוף לתנאים שימצא לנכון בנסיבות הענין.
23. סגירת עסק של מכירת משקאות משכרים
(א) קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר, ומותר למשטרה להשתמש בכוח באופן סביר כדי לבצע צו סגירה כאמור; צו לפי סעיף קטן זה תקפו יהיה לתקופה שפורשה בו, ובלבד שלא תעלה על שלושים יום, ויחולו עליו הוראת סעיף 22 כאילו היה צו הפסקה מינהלי.
(ב) סמכות לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכויות אחרות לפי חוק זה.
24. ביצוע צו (תיקון: תשנ"ח)
בצו לפי סעיפים 16, 17, 20 או 22א מותר להורות למשטרה או לכל מי שפורש בו להיכנס לחצרים שעליהם ניתן הצו ולהרחיק מהם כל טובין שבהם, ומותר לנקוט כל אמצעים, לרבות שימוש בכוח באופן סביר הדרוש בנסיבות הענין, כדי להבטיח ציות להוראות הצו.
25. אי-קיום צו (תיקון: תשנ"ח)
מי שאינו מקיים צו הפסקה מינהלי, צו מניעת פעולות, צו לפי סעיף 23 או הוראה מהוראותיהם, דינו – מאסר שמונה עשר חודשים.
26. חפץ העלול להתקלקל
ניתן צו לפי חוק זה לסגירת חצרים של עסק שיש בו בעל-חיים או שיש בו מצרך העלול להתקלקל אם לא יימכר מיד, רשאי מי שהוסמך לבצע את הצו לפי סעיף 24 או מי שהוא הסמיכו לכך –
(1) למכור אותם במכרז פומבי או במחיר המקובל באותו יום, ובלבד שנתן תחילה למי שהחזיק בחצרים בסמוך לפני סגירתם הזדמנות סבירה להוציאם מן החצרים;
(2) להשתמש במצרכי מזון שבמלאי העסק להזנת בעל-החיים.
27. דמי המכר של חפץ העלול להתקלקל
(א) בית המשפט יחליט, על פי בקשת אדם התובע טובת הנאה בחפץ שנמכר לפי סעיף 26, למי מגיעים דמי המכר, והוא גם רשאי לפסוק מתוכם סכום כסף לכיסוי הוצאותיו של מי שביצע את המכירה.
(ב) לענין זה, בית המשפט –
(1) במכירה בעקבות צו סגירה שניתן לפי סעיף 16 – בית המשפט שנתן את הצו;
(2) בכל מקרה אחר – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים החצרים הנדונים.
27א. אמצעים להפסקת עבירות של רוכל (תיקון: תשל"ח)
(א) היה לרשות רישוי, או למי שהיא הסמיכה לכך, יסוד סביר להניח כי רוכל עבר עבירה לפי סעיף 14 או שלא קיים הוראת חוק עזר לפי סעיף 11ג, רשאית היא או מי שהסמיכה לכך –
(1) אם הרוכל אינו מזדהה בתעודת זהות כאמור בחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה1965- – לעצרו ולהביאו לתחנת המשטרה לשם זיהויו;
(2) לתפוס את המרכולת שבידי הרוכל וכן כל כלי ואבזר המשמש את הרוכל בעיסוקו, לרבות כל כלי ואמצעי המשמש להובלת המרכולת, לנשיאתה, להצגתה לראוה או להחסנתה (להלן – חפצי רוכל); נתפסו חפצי רוכל כאמור, ימסור לרוכל מי שביצע את התפיסה הודעה בכתב, חתומה בידו, על התפיסה, המציינת את מהות העבירה שעבר הרוכל לדעת מבצעהתפיסה והמפרטת ככל האפשר בנסיבות הענין את החפצים שנתפסו.
(ב) המפעיל את סמכותו לפי סעיף זה רשאי להשתמש לשם כך במידה סבירה של כוח אם הרוכל מתנגד למעצר או לתפיסת חפציו.
(ג) המבקש להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה מכוח הסמכה לפי סעיף קטן (א), לא יעשה כן אלא לאחר שהציג את כתב הסמכתו אם נדרש לכך.
27ב. מועד לאישום רוכל שחפציו נתפסו (תיקון: תשל"ח)
לא הגישה רשות הרישוי לבית המשפט, תוך 30 יום מיום שנתפסו חפצי רוכל, כתב אישום נגד הרוכל על העבירה ששימשה עילה לתפיסה, תחזיר לרוכל את חפציו שתפסה.
27ג. בקשה לביטול תפיסה (תיקון: תשל"ח)
רוכל הרואה עצמו נפגע בתפיסת חפציו וטרם הוגש נגדו כתב אישום, רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה שבשלה נתפסו החפצים לבטל את התפיסה; הוגש כתב האישום, רשאי הרוכל לבקש את ביטול התפיסה מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום; בית המשפט רשאי לבטל את התפיסה או לאשרה, עם או בלי שינויים.
27ד. דין חפצי רוכל שנתפסו (תיקון: תשל"ח)
(א) חפצי רוכל שנתפסו יישמרו בידי רשות הרישוי, על חשבון הרוכל, עד אשר יקבע בית המשפט מה ייעשה בהם; לרשות הרישוי זכות עכבון בחפצים כערובה לתשלום הוצאות התפיסה והשמירה, כשהיא זכאית להן על פי קביעתו של בית המשפט.
(ב) הורשע הרוכל בעבירה שבשלה נתפסו החפצים, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר שיטיל, לצוות על חילוט החפצים, כולם או חלקם; זוכה הרוכל בפסק-דין שאין עליו עוד ערעור או בוטל כתב האישום, יוחזרו לו החפצים.
(ג) נתפסו חפצים פסידים של רוכל, רשאית רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך למכרם במכירה פומבית או במחיר המקובל ביום המכירה; דמי המכר, בניכוי הוצאות התפיסה, השמירה והמכירה, יבואו, לכל ענין, במקום החפצים.
28. זכות כניסה (תיקון: תשנ"ד, תשנ"ח)
(א) המנויים להלן רשאים להיכנס בכל עת סבירה לחצרים שבהם עוסקים בעסק טעון רישוי, או שקיים יסוד סביר לחשוב שעוסקים בו בעסק כאמור, כדי לבדוק אם מקיימים בהם הוראות חוק זה והתקנות על פיו, לרבות תנאים ברשיון או בהיתר הזמני שנקבעו לפי סעיף 7:
(1) הממונה על המחוז או עובד המדינה שהסמיך לענין זה;
(2) הרופא המחוזי או עובד המדינה שהסמיך לענין זה;
(3) ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצאים החצרים או עובד הרשות שהסמיך לענין זה;
(4) המוסמך לתת אישור להוצאת רשיון או היתר זמני, כאמור בסעיף 6, אולם אין להיכנס כאמור למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך.
(5) הממונה על איכות הסביבה או עובד המדינה שהוא הסמיך לענין זה.
(6) קצין רפואה ראשי בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לענין זה, אם העסק מתנהל במחנה צבאי.
(7) בעל מקצוע שהוסמך לפי סעיפים 6ב או 6ג כשהוא פועל מכוח הוראות סעיף 6ו ולצורך מילוי תפקידו לפי הסעיף האמור.
אולם אין להיכנס כאמור למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך;
(ב) עובד שהוסמך על פי סעיף קטן (א) לא ישתמש בסמכותו אלא לאחר שהציג את כתב הסמכתו, אם נדרש לכך.
(ג) זכות הכניסה לחצרים לפי סעיף קטן (א) ניתנת גם לשוטר, והוא יהיה רשאי להיכנס בכל עת לחצרים כאמור גם כדי למנוע בהם הפרה של שלום הציבור. ורשאי שוטר להיכנס לבנק כדי לבדוק אם מקיימים בו הוראות התקנות לפי סעיף 11 החלות עליו.
(ד) (1) בעל מקצוע כאמור בסעיף קטן (א)(7) הנכנס לחצרים, כאמור
ברישה של סעיף קטן (א), לשם פיקוח על קיום תנאי הרשיון ודרישות
החוק והתקנות, ילווה בידי אחד מבעלי התפקידים המפורטים
בפסקאות (1) עד (6) של סעיף קטן (א), אלא אם כן הסכים מי שמחזיק
בחצרים כדין, לכניסת בעל המקצוע מבלי שהוא מלווה כאמור.
(2) בעל מקצוע כאמור לא ייכנס לחצרים, לשם מתן סיוע להכנת חוות דעת מקדמית או לשם פיקוח על קיום תנאים מוקדמים, מבלי שקיבל את הסכמתו של מי שמחזיק בחצרים כדין מראש.
29. הפרעה (תיקון: תשנ"ח)
(א) המפריע לאדם שהוענקה לו סמכות לפי חוק זה והתקנות על פיו, לרבות תנאי רשיון על פיו, או שהוטל עליו תפקיד על פי אלה, להשתמש בסמכות או למלא את התפקיד או המונע זאת ממנו, דינו – מאסר שנה אחת.
(ב) המסרב להראות את רשיון העסק למי שנכנס לחצרים מכוח סעיף 28, דינו – מאסר שלושה חדשים.
פרק ב' – רישוי מפעלים בטחוניים (תיקון: תשנ"ה)
29א. הכרזה על מפעל בטחוני (תיקון: תשנ"ה)
(א) שר הבטחון רשאי, מטעמים שבבטחון המדינה, לקבוע כי עסק טעון רישוי שבו עוסקים בפיתוח, בייצור, בעיבוד, באריזה, באחזקה או באחסנה של חומרי נפץ, חומרי הדף או ציוד לחימה או בתיקון ציוד לחימה – הוא מפעל בטחוני.
(ב) (1) קביעה לפי סעיף קטן (א) אינה טעונה פרסום ברשומות; הודעה
עליה תימסר לבעל העסק או למנהלו, לראש הרשות המקומית
שבתחומה נמצא העסק, כולו או מקצתו, ולמנהל היחידה לרישוי
מפעלים בטחוניים כאמור בסעיף 29ב.
(2) מנהל היחידה לרישוי מפעלים בטחוניים יודיע על קביעה כאמור
בסעיף קטן (א) לחברי היחידה.
(ג) הודעה על קביעה לגבי עסק המצוי, כולו או מקצתו, מחוץ לתחום רשות מקומית, תימסר גם למי ששר הפנים הסמיכו לפי סעיף 5(א)(2).
(ד) קביעת עסק כמפעל בטחוני או ביטול קביעה כאמור ייכנסו לתוקף 30 ימים מיום שהודע עליהם לבעל העסק או למנהלו.
29ב. היחידה לרישוי מפעלים בטחוניים (תיקון: תשנ"ה)
(א) לענין פרק זה תוקם יחידה לרישוי מפעלים בטחוניים (להלן – היחידה), וזה הרכבה:
(1) נציג שר הפנים – והוא יהיה מנהל היחידה;
(2) נציג שר הבריאות;
(3) נציג השר לאיכות הסביבה;
(4) נציג שר המשטרה;
(5) נציג שר העבודה והרווחה;
(6) נציג שר הבטחון;
(7) נציג הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים מבין ראשי הרשויות המקומיות.
(ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיפים 6, 7 ו7-א, רשאי מנהל היחידה להיוועץ ביחידה בכל ענין הנוגע למילוי תפקידו.
29ג. רשות הרישוי למפעלים בטחוניים (תיקון: תשנ"ה)
על אף האמור בסעיף 5, מנהל היחידה הוא רשות הרישוי למפעלים בטחוניים.
29ד. סמכויות נציגי השרים ביחידה (תיקון: תשנ"ה)
לענין מפעל בטחוני –
(1) יראו נציג שר ביחידה כמי שהוסמך באופן בלעדי על-ידי אותו שר לענין סעיפים 6, 7 ו7-א; נבצר מנציגי שר כאמור למלא את תפקידיו, רשאי השר למנות אחר כנציגו ביחידה;
(2) יהיו לנציג שר הבטחון ביחידה סמכויות של מי ששר הסמיכו לענין סעיפים 6, 7 ו7-א, הכל למטרה של שמירה על בטחון המדינה.
29ה. שמיעת ראש הרשות המקומית (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ח)
לא יינתן אישור מוקדם לפי סעיף 6 ולא יינתן רשיון או היתר זמני למפעל בטחוני, אלא אם כן ניתנה לראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא המפעל הבטחוני, כולו או מקצתו, או לנציגו, הזדמנות להשמיע דברם בפני היחידה במליאתה.
29ו. תוקף רשיון (תיקון: תשנ"ה)
(א) רשיון שניתן לעסק שהיה בתוקף ערב כניסתה של הקביעה לפי
סעיף 29א(א) לתוקף, יעמוד בתוקפו ויראוהו כאילו ניתן בידי מנהל היחידה.
(ב) רשיון שניתן למפעל בטחוני, שהיה בתוקף ערב כניסתו לתוקף של ביטול הקביעה לפי סעיף 29א(א), יעמוד בתוקפו ויראוהו כאילו ניתן בידי רשות רישוי לפי סעיף 5.
29ז. התראה (תיקון: תשנ"ה)
על אף האמור בסעיף 14, הסמכות ליתן התראה לפי חוק זה תהיה בידי מנהל היחידה; התראה כאמור יכול שתינתן בין ביוזמת מנהל היחידה ובין על-פי דרישת נציג שר ביחידה.
29ח. צו הפסקה מינהלי (תיקון: תשנ"ה)
(א) על אף האמור בסעיף 20, הסמכות ליתן צו הפסקה מינהלי תהיה בידי מנהל היחידה בלבד, בין ביוזמתו ובין על-פי בקשת נציג של שר ביחידה.
(ב) סירב מנהל היחידה לבקשה של נציג שר ביחידה ליתן צו הפסקה מינהלי, יביא מנהל היחידה את הענין לפני שר הפנים, אשר יכריע בדבר לאחר התייעצות עם שר הבטחון ועם השר שנציגו ביקש את הוצאת הצו; מנהל היחידה יפעל על פי החלטת שר הפנים.
29ט. זכות כניסה (תיקון: תשנ"ה)
(א) על אף האמור בסעיף 28, מנהל היחידה או מי שהסמיך לענין זה, וכן חברי היחידה, והם בלבד, רשאים להיכנס למפעל בטחוני, כדי לקבוע תנאים למתן רשיון לאותו מפעל או כדי לבדוק אם מתקיימים בו הוראות חוק זה והתקנות על פיו, לרבות תנאי רשיון שניתן על פיו.
(ב) חברי היחידה רשאים להציע למנהל היחידה אנשים שהוא יסמיך לענין סעיף קטן (א).
29י. סדרי עבודת היחידה (תיקון: תשנ"ה)
(א) שר הפנים רשאי, בהתייעצות עם שר הבטחון, לקבוע כללים בדבר –
(1) סדרי העבודה של היחידה המתייחסים לאבטחת רשומות ומידע;
(2) הדרכים לקביעת התאמתם הבטחונית של חברי היחידה ושל הפועלים במסגרתה או מטעמה;
(3) סדרי הכניסה למפעל בטחוני.
(ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אינם טעונים פרסום ברשומות.
29יא. תקנות לגבי מפעלים בטחוניים (תיקון: תשנ"ה)
לא יותקנו תקנות לפי חוק זה לגבי מפעלים בטחוניים אלא לאחר התייעצות עם שר הבטחון.
פרק ג' – הוראות שונות (תיקון: תשנ"ה)
30. חובת הראיה (תיקון: תשנ"ח)
הטוען שבידיו רשיון או היתר זמני לפי חוק זה – עליו הראיה.
31. תשלום אגרות וקנסות (תיקון: תשנ"ח)
(א) אגרה בעד רשיון או היתר זמני לפי חוק זה, שניתן על ידי ראש רשות מקומית או על ידי מי שהסמיך לכך, תשולם לקופת אותה רשות מקומית; ניתן הרשיון או ההיתר הזמני על ידי אחר, תשולם האגרה לאוצר המדינה.
אגרה בעד חוות דעת מקדמית שנתן נותן אישור או שנתנה רשות רישוי לגבי עסק מחוץ לתחומה של רשות מקומית, או שנתן מנהל היחידה למפעלים בטחוניים, תשולם לאוצר המדינה; אגרה בעד חוות דעת מקדמית שנתנה רשות רישוי לגבי עסק שבתחום הרשות המקומית, תשולם לקופת אותה רשות מקומית.
(ב) קנס ששולם בקשר לעבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומי רשות מקומית פלונית, יועבר לקופתה של אותה רשות מקומית.
32. עיסוק של חבר-בני-אדם
לענין חוק זה יראו כעסק גם כל עיסוק של חבר-בני-אדם, בין מואגד ובין לא מואגד, אף שאיננו לשם הפקת רווחים אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1) הנהנים היחידים ממנו הם חבריו שהצטרפותם מותנית למעשה בתשלום דמי חבר בלבד;
(2) אילו היה מקום העיסוק פתוח לקהל הרחב – היה נחשב כעסק.
33. התעסקות בחלק מהעסק העיקרי
לענין חוק זה רואים אדם כעוסק בעסק פלוני, אף אם התעסקותו זו היא רק חלק מעסקו העיקרי או באה לסייע לו בהשגת מטרה של עסקו העיקרי; אין נפקא מינה אם העסק העיקרי טעון רישוי אם לאו.
34. מסמכים בכתב
מינויים; הסמכות ואישורים לפי חוק זה יהיו בכתב.
35. מכירת משקאות בשעות נוספות
עסק של מכירת משקאות משכרים שנקבעו ברשיונו השעות למכירה, רשאי קצין משטרה בעל דרגה שקבע שר המשטרה, להרשות את המכירה בשעות נוספות שיפורשו בהרשאה.
36. עיסוק של רשות מקומית (תיקון: תשל"ד)
(א) רשות מקומית העוסקת בתחומה בעסק טעון רישוי, רשאי מי שהוסמך לאשר את הוצאת הרשיון לפי סעיף 6 לולא היה העוסק רשות מקומית, לקבוע אותם תנאים לעיסוקה שהיה מוסמך להטילם לפי סעיף 7 לולא היה העיסוק בידי רשות מקומית, והרשות המקומית חייבת לקיים תנאים אלה ואת התקנות שנקבעו לעסק כאמור לפי סעיפים 9 עד 11ב.
(ב) בלי לגרוע מכל תוצאה שנקבעה בדין אחר לאי-קיום חובה המוטלת על רשות מקומית, דין אי-קיום תקנות או תנאים כאמור על ידי רשות מקומית כדין אי-קיום תקנות או תנאים לרשיון על ידי מי שעוסק בעסק טעון רישוי.
37. שמירת סמכויות וחיובים
סמכויות לפי חוק זה אינן גורעות מסמכויות לפי חיקוק אחר וקיום חיובים לפי חוק זה אינו משחרר מקיום חיובים לפי חיקוק אחר.
38. שמירת סמכויות בתי המשפט העירוניים
שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו בא להוסיף על סמכויותיו של בית משפט עירוני להטיל קנס או מאסר לפי פקודת בתי המשפט העירוניים.
38א. תקנות סדרי דין (תיקון: תשל"ד)
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין בהליכים לפי חוק זה.
38ב. תקנות (תיקון: תשנ"ח)
שר הפנים רשאי להתקין תקנות, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, בדבר קביעת מועדים לטיפול בבקשות לרשיון ולהיתר זמני, ובכלל זה קביעת מועדים למתן החלטה של רשות רישוי לפי סעיף 5 ושל נותן אישור לפי סעיף 6, וכן בדבר קביעת מועדים למתן חוות דעת מקדמית; בתקנות לפי סעיף זה רשאי שר הפנים לקבוע כי משעבר המועד שקבע, יראו את האישור לפי סעיף 6 כאילו ניתן לצורך מתן היתר זמני, או את הבקשה לרשיון או להיתר זמני, כאילו אושר מתן היתר זמני.
39. ביצוע
שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בכפוף לאמור בסעיפים 10 עד 11ב, להתקין תקנות לביצועו.
40. ביטולים
פקודות אלו (להלן – הפקודות הפוקעות) – בטלות:
(1) פקודת המלאכות והתעשיות (הסדרתן);
(2) פקודת מכירת המשקאות המשכרים, 1935;
(3) פקודת השעשועים הציבוריים, 1935.
41. התאמת חיקוקים
בכל חיקוק שבו נאמר כי למונחים "שעשוע ציבורי" או "עינוג ציבורי" תהא המשמעות שיש להם בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935, תהא להם המשמעות שיש לעינוג ציבורי בסעיף 3.
42. הוראות מעבר
(א) המלאכות והעסקים המפורטים כסוג א' בתוספת לפקודת המלאכות והתעשיות (הסדרתן) כנוסחם ערב תחילתו של חוק זה, יראו כעסקים טעוני רישוי שנקבעו בצו לפי סעיף 1 בהתייעצות עם שר הבריאות, אלה המפורטים כסוג ב' בתוספת האמורה – יראו כעסקים טעוני רישוי שנקבעו בצו לפי סעיף 1 גם בהתיעצות עם שר המשטרה; ואלה המפורטים כסוג ג' בתוספת האמורה – יראו כעסקים טעוני רישוי שנקבעו בצו לפי סעיף 1 גם בהתייעצות עם שר החקלאות.
(ב) רשיון שהיה תקף ערב תחילתו של חוק זה וניתן לפי אחת הפקודות הפוקעות לעסק הטעון רישוי לפי חוק זה, יראו אותו מיום תחילתו של חוק זה כאילו ניתן על פי חוק זה, וכל תנאי של רשיון כאמור יראו אותו כתנאי לרשיון לפי חוק זה; אולם תקפו של רשיון כאמור יפקע לא יאוחר מאשר במועד שבו היה פוקע על פי הפקודות הפוקעות.
43. שמירת תקפם של תנאים מיוחדים
התנאים המיוחדים שנקבעו מכוח סעיף 7 לפקודת המלאכות והתעשיות (הסדרתן) ואשר העתקים מהם הונחו בלשכת המנהל הכללי של משרד הבריאות ובלשכות הבריאות המחוזיות, יעמדו בתקפם ויראו אותם כאילו נקבעו לענין סעיף 7 לחוק זה, והוא כל עוד לא הוחלפו או שונו לפי חוק זה.
44. תחילה
תחילתו של חוק זה היא ביום י"א בטבת תשכ"ט (1 בינואר 1969).
_________________________________
1 ס"ח תשכ"ח, 204; תשל"ב, 154; תשל"ד, 100; תשל"ז, 120 תשל"ח, 40; תשמ"ג, 48; תשמ"ח, 96; תש"ן, 91, 156; תשנ"ד, 111, 276; תשנ"ה, 16, 129, 206; תשנ"ח, 164, 329; תשנ"ט, 70; תש"ס, 193; תשס"ב, 190, 414; תשס"ד, 91, 502.
2 פורסמה הסמכה לפי סעיף 2ד (י"פ תשנ"ה, 2276) המסמיכה את מפקחי החינוך הגופני והספורט המועסקים בתקן משרד החינוך, התרבות והספורט לעניין קיום ההתייעצות לפני מתן רשיון למכון כושר, כשאזור סמכותו של כל מפקח הוא התחום שנקבע לו בידי מנהל רשות הספורט והחינוך הגופני במשרד החינוך, התרבות והספורט.
3 פורסמה הסמכה לפי סעיף 6(א) (י"פ תשס"א, 3841) המסמיכה את בעלי התפקידים במשטרת ישראל, לענין מתן אישור לרשיון או להיתר זמני לגבי עסק טעון רישוי.
4 סעיפים 30 ו31- לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס2000- (ס"ח תש"ס, 194) קובעים לגבי סעיפים 7ד ו7ה:
"30. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום שקבע שר המשפטים בצו או בתום שישה חודשים מיום פרסומו, לפי המוקדם". (החוק פורסם ביום 11.6.2000).
31. הוראות מעבר
הוראות חוק זה לא יחולו על עתירה נגד החלטה של רשות בענין המנוי בתוספת הראשונה, ערעור המנוי בתוספת השניה ותובענה המנויה בתוספת השלישית, שהוגשו קודם לתחילתו."
5 פורסמה הסמכת בעלי מקצוע, לפי סעיף 6ב(ב) (י"פ תשס"א, 818) המסמיכה לחתום על תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק כדלקמן:
(1) מהנדס רשוי הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים (להלן – הפנקס), במדור הנדסה אזרחית, ואדריכל רשוי כמשמעותו בחוק, הרשום במדור לארכיטקטורה;
(2) לענין מבנה פשוט – כל אחד מאלה:
(א) מהנדס או אדריכל הרשום בפנקס במדור להנדסה אזרחית או לארכיטקטורה, לפי הענין;
(ב) הנדסאי שבידו אישור מאת מנהל המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית שבמשרד שבמשרד העבודה והרווחה, כי הוא רשום בפנקס ההנדסאים המתנהל במכון, במדור בניה, או ארכיטקטורה, לפי הענין.
בהסמכה זו, "מהנדס רשוי", "אדריכל רשוי" ו"פנקס המהנדסים והאדריכלים" – כמשמעותם בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח1958-;
"הנדסאי" ו"מבנה פשוט" – כמשמעותם בתוספת הראשונה לתקנות המהנדסים והאדריכלים (רשוי וייחוד פעולות), התשכ"ז1967-.
(6) (בוטל)
7 סעיפים 10 ו23-(א) לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד2004- (ס"ח תשס"ד, 91 ו93-) קובעים לגבי סעיף 11:
"10. תיקון חוק רישוי עסקים – מס' 20
חוק רישוי עסקים, התשכ"ח1968-, בסעיף 11 –
(1) בסעיף קטן (ב), במקום "רשות הדואר שבהם ניתנים שירותים לבנק הדואר לפי סעיף 5 לחוק רשות הדואר, התשמ"ו1986-" יבוא "החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו1986-, שבהם ניתנים שירותים לפי הוראות סעיף 88א לחוק האמור".
(2) בסעיף קטן (ג)(2), במקום "רשות הדואר שבהם ניתנים שירותים לבנק הדואר" יבוא "החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו1986-, שבהם ניתנים שירותים לפי הוראות סעיף 88א לחוק האמור".
23. פרק ד': דואר – תחילה והוראות מעבר
(א) תחילתו של פרק זה ביום שיקבעו שר האוצר ושר התקשורת, בצו (בסעיף זה – יום התחילה).
(ב) ביום התחילה, הרשות כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו1986-, כנוסחו בפרק זה (בסעיף זה – חוק הדואר) – בטלה.
(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה), החל ביום התחילה ועד שיינתן לחברה, כהגדרתה בחוק הדואר (בסעיף זה – החברה), רישיון כללי לפי הוראות סעיף 5א(א) לחוק האמור, יחולו על החברה כל ההוראות שחלו לפי כל דין על הרשות כהגדרתה בחוק הדואר (בסעיף זה – הרשות) או על בנק הדואר, כמשמעותו בחוק בנק הדואר, התשי"א1951-, (בסעיף זה – חוק בנק הדואר) כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף זה – בנק הדואר), לפי הענין, בשינויים המחויבים מביטולם של הרשות ושל בנק הדואר והקמת החברה, והחברה תהיה מחויבת לפעול ולתת שירותים בהתאם להוראות האמורות כפי שניתנו ערב יום התחילה.
(ד) תקנות וכללים שנקבעו לפי הוראות חוק הדואר כנוסחו ערב יום התחילה, לרבות הוראות וכללים שפורסמו במדריך הדואר כאמור בסעיף 120 לחוק הדואר כנוסחו כאמור ברישה, וכן תקנות וכללים שנקבעו לענין הרשות לפי כל דין אחר, יעמדו בתוקפם ויחולו על החברה, בשינויים המחויבים מביטול הרשות ומהקמת החברה, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי הוראות חוק הדואר או כל דין אחר, לפי הענין.
(ה) תקנות וכללים שנקבעו לפי הוראות חוק בנק הדואר, כנוסחו ערב יום התחילה, לרבות לענין הכנסות החברה כהגדרתן בסעיף 37א, וכן תקנות וכללים שנקבעו לענין בנק הדואר לפי כל דין אחר, יעמדו בתוקפם ויחולו על החברה, בשינויים המחויבים מביטול הרשות ומהקמת החברה, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי הוראות חוק הדואר או כל דין אחר, לפי הענין.
(ו) שירותי עזר כמשמעותם בחוק בנק הדואר, שניתנו על ידי בנק הדואר כדין ערב יום התחילה, רשאית החברה להמשיך לספקם, אלא אם כן קבעו השרים אחרת, באישור הועדה.
(ז) היתר שהעניק השר לפי הוראות סעיף 50 לחוק הדואר כנוסחו ערב יום התחילה, יעמוד בתוקפו וימשיך לחול, בשינויים המחויבים, כל עוד לא שונה או בוטל לפי הוראות חוק הדואר.
(ח) תקנות לפי סעיף 115ג לחוק הדואר כנוסחו בתיקון מס' 8, יותקנו בתוך 12 חודשים מיום העברת הפעילות והנכסים לחברה."
חוק רישוי עסקים מתאר את כללי מפתח ואת סמכויות רשויות העקיפה, הנורמות והנהלים לקבלת רישיון עסק וכן את קיום החקיקה בפועל והסנקציות החלות על מי שאינו מקיים את החוק כלשונו.